בוכניק נ' פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו

פסק דין

התביעה דנא הינה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח עבור התוספות והאביזרים אשר הותקנו ברכב אשר בוטח ע"י הנתבעת.

רקע עובדתי

התובעת ובעלה, יואב בוכניק הינם הבעלים של רכב מסוג שברולט מ.ר. 67-319-36 (להלן:"הרכב").

הנתבעת בטחה את הרכב בביטוח מקיף בפוליסה שמספרה 07-46-20-012993 (להלן:"הפוליסה") כאשר התובעת הינה המבוטחת ע"פ הפוליסה.

ביום 30.6.08 היה הרכב מעורב בתאונת דרכים.

ביום 3.7.08 נבדק הרכב ע"י השמאי גיא בן שושן (להלן: "מר בן שושן") מטעם חברת מימון חברה לשמאות וסקרים בע"מ (להלן:"חברת מימון") שמאות אשר קבע כי הרכב מוגדר כאובדן להלכה, כי שווי הרכב הינו 90,000 ₪ ללא תוספות, וכי ברכב הותקנו תוספות ואביזרים של נכה בשווי של 535,875 ₪ (נספח ג' לכתב התביעה) (להלן:"חוות הדעת").

הרכב הושבת ע"פ הוראות השמאי , במכתבו מיום 24.11.08 (נספח ד' לכתב התביעה).

לאחר שהנתבעת לא שלמה לתובעת את תגמולי הביטוח , ביום 26.1.09 הוגשה התובענה דנא.

ביום 20.10.09 , לאחר שהנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן, המצהיר נחקר על תצהירו ולאחר הגשת סיכומים מטעם הצדדים, ניתנה החלטה על ידי הדוחה את בקשת הרשות להתגונן.

ביום 29.10.09 ניתן פסק דין , לאחר דחיית בקשת הרשות להתגונן, בהתאם למפורט בכתב התביעה.

ביום 30.11.09 הוגש ערעור על פסק הדין.

ביום 4.8.11 ערכאת הערעור בטלה את פסק הדין והורתה על מתן רשות להתגונן , לאחר שקבעה, כי הטענות, שהועלו במסגרת בקשת הרשות להתגונן דורשות ליבון בראיות.

בפסק הדין התייחסה ערכאת הערעור לטענות הנתבעת, כי לכתב התביעה לא צורף מסמך המלמד על הנזק אשר נגרם לאביזרים ועל כן יש לקבוע מהם הפריטים להם נגרם נזק ורק בגינם לשפות את התובעת, וכן כי לא הייתה התייחסות לטענות, כי האמור בפוליסה לגבי אי ניכוי בלאי מתייחס לנזק חלקי או לאובדן גמור של התוספת ואילו במקרה דנא לתוספות לא נגרם נזק או אובדן, ולטענה כי התובעת עצמה הסכימה על שווי נמוך יותר של האביזרים.

לאור פסק דינו של ערכאת הערעור, התנהל התיק בפניי, הוגשו תצהירי הצדדים בתיק , התקיימו בפניי שני מועדי הוכחות והוגשו סיכומים בכתב.

אין מחלוקת כי הנתבעת הסכימה במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן לשלם לתובעת את הפיצוי בגין אובדן הרכב בסך 78,467 ₪, סכום אשר שולם על ידה זה מכבר, וכי המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב הסכום אשר מגיע לתובעת בגין שווי האביזרים בהתאם לפוליסה.

טענות הצדדים:

טוענת התובעת כי לאחר התאונה , הרכב נבדק ע"י שמאי מטעם הנתבעת, אשר הוא שהעריך את שווי הרכב ושווי התוספות לנכה אשר הותקנו ברכב.

טוענת התובעת כי הפוליסה כללה כיסוי ביטוחי לתוספות שהותקנו ברכב אשר בוטחו ללא ניכוי בלאי , ולפיכך ע"פ תנאי הפוליסה ובהתאם לחוות דעת השמאי אשר מונה מטעם הנתבעת , סכום תגמולי הביטוח המגיע לה כולל את שווי האביזרים במלואם ללא ניכוי בלאי.

מנגד טענה הנתבעת מספר טענות.